רוזנר נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 10.1.12 בבת ים.

2. לטענת התובע עצר עם אופנועו ברמזור בצומת הנתיב הימני המאפשר נסיעה ישר או ימינה. כאשר התחלף הרמזור לירוק החל בנסיעה ישר, כאשר הגיע כמעט לסוף הצומת, הגיח במפתיע רכב הנתבע מצד שמאל ופנה בחדות לנתיב הנסיעה הימני של התובע במטרה לפנות ימינה לשד העצמאות. התובע בלם את האופנוע בפתאומיות, נחבל ברגל שמאל ולאופנוע אשר החליק לאורך כל הצומת נגרם הרס מוחלט.

3. הנתבע טען כי נסע ישר ברחוב בלפור בבת ים ומאחר וידע מראש שעומד הוא לפנות ימינה נסע בנתיב הימני. בעת שהפנה הנתבע ימינה, עקף התובע עם אופנועו את רכב הנתבע מצד ימין, בתוך צומת מרומזר בו קיים מעבר חציה תוך מעבר על תקנות התעבורה. הנתבעים דוחים את גרסת התובע לאופן קרות התאונה וטוענים כי הטענה לפיה ביצע פניה חדה בין הנתיבים אינה סבירה בכביש סואן.

4. בדיון שנערך בפני העידו התובע והנתבע 2, הם הנהגים המעורבים בתאונה.

דיון:

5. התובע חזר בפניי על גרסתו לפיה נסע בנתיב הימני ונעצר ברמזור אדום. כאשר התחלף הרמזור לירוק החל בנסיעה ישר. לפתע הגיח הנתבע מאחוריו מצד ימין, החל לפנות ימינה ופגע עם החלק האמצעי ימני של הרכב באופנוע שהחליק בתוך הצומת. התובע טען כי התאונה ארעה לקראת סוף הצומת, בנוסף, התובע על אף שפגע עם אופנועו בחלק הימני של רכב הנתבע, קרי הרכב היה לפניו, לא ידע לומר בוודאות מהיכן הגיח התובע וטען כי הבחין בו ברגע האחרון. התובע נשאל הכיצד עף האופנוע, החליק ונגרם לו נזק כה רב בשעה שהוא טוען שמהירותו היתה נמוכה והתובע שב וטען כי היה במהירות נמוכה שכן רק החל בנסיעה אך יתכן והשתהה ברמזור בטרם יציאתו לצומת.

6. הנתבע גם הוא חזר על גרסתו וציין כי הצומת האמורה ממוקמת על יד ביתו ומוכרת לו. הנתבע התכוון לפנות ימינה ועל כן נסע בנתיב הימני והחל בפניה. לפתע שמע רעש והבחין שהנתבע פגע בו עם אופנועו בצד הרכב. הנתבע חזר וטען כי הרמזור היה ירוק, הכחיש את גרסת התובע לפיה נסע לפניו וחזר וטען כי לא הבחין בתובע קודם לקרות התאונה.

7. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעים.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבע 2 והיא מהימנה עלי. שנית, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.

שלישית, מצאתי ממש בטענת הנתבעת 1 לפיה גרסת התובע השתנתה במהלך הדיון בהתאם לעדות שמסר הנתבע ולמעשה לא ידע התובע לומר באיזה אופן ארעה התאונה וזאת על אף שפגע בחלק הצידי של רכב הנתבע, קרי הרכב היה לפניו וחסם את דרכו. כמו כן, נזקיו של התובע תואמים נסיעה במהירות גבוה ממהירות תחילת נסיעה ברמזור ומעלים ספק בדבר מהימנות גרסתו.

הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבעים הרי שלא מצאתי מקום להטיל אחריות על הנתבע שכן פנה ימינה כחוק ולא היה באפשרותו להבחין בתובע אשר עקפו במהירות מצד ימין עד שארעה התאונה.

8. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

9. סוף דבר: התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישא התובע בהוצאות משפט בסך 300 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ג, 01 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: